האקדמיה ללשון העברית היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" על פי חוק שקיבלה הכנסת בשנת תשי"ג (1953).
תפקיד האקדמיה - לכוון את התפתחות הלשון העברית על יסוד חקר הלשון לתקופותיה ולענפיה.
האקדמיה היא המוסד הפוסק בתחום הלשון, והחלטותיה בענייני דקדוק, כתיב, מינוח ותעתיק שנתפרסמו ב"רשומות", מחייבות את מוסדות המדינה.
מטרותיה של האקדמיה מפורטות ב"תקנון האקדמיה ללשון העברית, תשי"ד - 1954", ואלו הן:
1.  לעשות לכינוסו ולחקירתו של אוצר הלשון העברית לכל תקופותיה
     ושכבותיה;
2.  לעשות לחקירת מבנה הלשון העברית, תולדותיו וגלגוליו;
3.  לכוון את דרכי התפתחותה של הלשון העברית לפי טבעה, לפי צרכיה
     ואפשרויותיה בכל תחומי העיון והמעשה, באוצר המילים, בדקדוק,
     בכתב, בכתיב ובתעתיק.

דקדוק: האקדמיה פועלת לקביעת התקן בעברית החדשה - בדקדוק, בכתיב, בתעתיק ובפיסוק - באמצעות ועדת הדקדוק וועדות מיוחדות.

המזכירות המדעית של האקדמיה מופקדת על ביצוע עבודתה של האקדמיה בתחום המינוח והדקדוק.

מפעל המילון ההיסטורי: עם כינון האקדמיה פעלו ראשיה להניח את היסודות למפעל המילון ההיסטורי, שתפקידו לכנס את אוצר הלשון העברית לכל תקופותיה ושכבותיה. טובי החוקרים שוקדים - מאז ועד היום - על הכנת החומרים למילון ועל עיבודם.

מדור המחשוב של האקדמיה מלווה את העבודה הן של מפעל המילון ההיסטורי הן של המזכירות המדעית, ובונה כלים מחשביים ייחודיים לפי צורכי המדורים.

תקציב האקדמיה