דלג לתוכן ראשי

על האקדמיההמחקרעבודת המליאה והוועדותהחלטות האקדמיהשאלות ותשובותהשתלמויות ואירועיםמה חדשידידים
ספרייה
אולם קריאה
אקדם: תוכן עניינים
אקדם: גיליונות
למד לשונך
זכרונות ועד הלשון
60 מילים: הזמנה לטיול בעברית
מונחי פריחה והנצה במקורות 
מאת: יהודה פליקס  מראה מקום: לשוננו לעם, מחזור מב, חוברת ד, תמוז התשנ"א, עמ' 141-136 
איור נלווה למאמר 

"ידוע לרבים, ששמות צמחים ובעלי חיים שאנו משתמשים בהם היום אינם זיהים* תמיד עם שימושם במקורותינו. ניתוק עמנו מחיי הטבע במשך דורות הוא שגרם לזיהוי המוטעה, ורק עיון מדוקדק וההתוודעות המחודשת לטבע מביאים להבנת המונחים שבמקורות על בוריים. נתברר, שמצויים הרבה צמחים ובעלי חיים שאינם הצמחים ובעלי החיים הנזכרים בשמות אלו במקרא ובמשנה. כך, למשל, לגבי שמות ירקות ממשפחת הדלעניים, כגון קישואים ודלעת. אין הם זיהים* עם המינים שאנו אוכלים בימינו, באשר אלה הובאו מן העולם החדש, מאמריקה. אשר למלפפון, שמו היווני מעיד שהוא הפרי הקרוי בימינו מלון. הערמון הוא הדולב ולא עץ הקסטניָה שאינו גדל בארץ... לשרשרת זו שייכים גם מונחים בהתפתחות הפרח ובהנצה."

* לפי כללי האקדמיה, המילה נכתבת בלי יו"ד: זהים.

חזרה הדפסה שליחה
כל הזכויות שמורות ©