דלג לתוכן ראשי

תמונה

על האקדמיההמחקרעבודת המליאה והוועדותהחלטות האקדמיהשאלות ותשובותהשתלמויות ואירועיםמה חדשידידים
המחקר
מפעל המילון ההיסטורי
תולדות מפעל המילון ההיסטורי
העבודה במפעל המילון ההיסטורי
הספרות העתיקה
ספרות ימי הביניים
הספרות החדשה
ערכי המילון
מאגרים
העבודה במפעל המילון ההיסטורי 

העבודה במפעל המילון ההיסטורי מבוססת על הקלדת הטקסטים העתיקים על פי כתב היד הטוב ביותר שלהם. בטקסטים מן העת החדשה נבחרת הגרסה על פי מקום פרסומם הראשון. לאחר ההקלדה נרשם ערך מילוני לכל מילה בחיבור. הניתוח הלשוני נעזר במחשוב אך נקבע על פי שיקול הדעת של העובדים המדעיים הקוראים את הטקסט. כל טקסט נבחן בידי שלושה עובדי מחקר בשלב ההקלדה, ושוב בידי שלושה עובדים בשלב הכנת הקונקורדנציה (הניתוח הלשוני). קטע המשנָה שמשמאל, מתוך כתב יד קאופמן (1), מדגים את משמעותה של הקונקורדנציה.

העמידו את הסמן על המילים בקטע

אֵימָתַי (צורת היסוד: מָתַי) שורש קרא, בניין קל, צורת בינוני אֶת (שורש: אות) שׁמע [שם חיבור] עֶרֶב (שורש: ערב)
שָׁעָה (שורש: שוע) שורש כהן, בניין קל, צורת בינוני שורש כנס, בניין נפעל, צורת בינוני שורש אכל, בניין קל, צורת מקור
תְּרוּמָה (שורש: רום) עַד (שורש: עדי) סוֹף (שורש: סוף) אַשְׁמֹרֶת (שורש: שמר)
רִאשׁוֹן (שורש: ראש) הקריאה: דב'  ר // דָּבָר (שורש: דבר) + ר [קיצור]  (שורש: רבב) אליעזר [שם פרטי] חָכָם (שורש: חכם) שורש אמר, בניין קל, צורת בינוני
עַד (שורש: עדי) חֲצוֹת (שורש: חצי) רַבָּן (שורש: רבב) גמליאל [שם פרטי] שורש אמר, בניין קל, צורת בינוני עַד (שורש: עדי)
שורש עלי, בניין קל, צורת עתיד עַמּוּד (שורש: עמד) שַׁחַר (שורש: שחר)

 

העמידו את הסמן על המילים בקטע
ש'צ (תוספת מעל השורה)
מודה
מודה
המלמד המלמד מודה
המלמד המעולה
המלמד המעולה
ועמרם  (ו' מיותרת במקור)
המלמד
המעולה
ועמרם  (ו' מיותרת במקור)
ועמרם  (ו' מיותרת במקור)
המעולה
ועמרם  (ו' מיותרת במקור) ועמרם  (ו' מיותרת במקור)
ועמרם  (ו' מיותרת במקור)
אחינו
ותלו ביה   (ארמית; 'בו')
אחינו
ותלו (ארמית; 'ותלויים')
לשוב
לשוב
ותעזרו בצל
ותעזרו
בצל
לא<כול> תרנגול
ביתו ולא
תרנגול
ולא
כבודו
ושלום
דודינו
וחתנו בן
יגדל
נצח
סלה

השימוש בכתבי יד אמינים מתעד תופעות לשוניות עתיקות שאינן משתקפות בנוסחים המוכרים מן הדפוסים המאוחרים. לכן מושקע עמל רב בקריאה מדויקת בכתבי יד, שחלקם, כמו קטע הגניזה שמימין
(2), אינם קלים לפענוח.
תיאור כתב היד וקריאתו נעשים באמצעות סימני התקנה מיוחדים.


אוסף הטקסטים במאגר מקיף גם את תקופת ההשכלה ותחיית הלשון, וכך אפשר לעקוב אחר גיבושה של העברית החדשה. בקטע הבא מספר תולדות הטבע
(3) של מנדלי מוכר ספרים מתועדת ההופעה הראשונה של שם הציפור נחליאלי בשפתנו, וכן תופעות אחרות האופייניות ללשון התקופה.


בשנת תשס"ה (2005) החלו כותבים באקדמיה ערכים למילון ההיסטורי; בינתיים רק על יסוד החומר שבספרות העתיקה.


כאן טבע שלום יעקב אברמוביץ, שלימים נודע בכינוי מנדלי מוכר ספרים, את שמה של הציפור gemeine Bachstelze, Ackerm?nnchen, Wippsterz
השם הלטיני: Motacilla alba. השם שקבעה האקדמיה ללשון העברית: נַחֲלִיאֵלִי לָבָן
אָמֹץ-דַּשְׁנִי – אפור
בעונת הבציר, כלומר בסתיו
קִיצוֹנוֹת – קיצוניות וּשְׁמוֹנֶה תִּיכוֹנוֹת – אמצעיות
במקור הגרמני: Zoll (צוֹל, יחידת אורך) יַרְכְּתֵי צָפוֹן – צירוף מקראי
הספר נכתב מנקודת מבט אירופית
מַדְמֵנָה – בוץ ורפש
על פי ישעיהו ב, יט: וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד ה'
על פי ישעיהו ב, יט: וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד ה' תְּמַלֵּט, כיום נאמר תַּמְלִיט
הַקּוּקִיָּה
יֶאֱרַח אִתָּם לְחֶבְרָה, על פי איוב לד, ח: וְאָרַח לְחֶבְרָה עִם פֹּעֲלֵי אָוֶן
על פי תהלים קכד, ז: נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים

 

 

 

 

(1) המשנה נערכה בסוף המאה השנייה לספירה וכתב היד הזה הוא מן המאה ה-12. כתב יד קאופמן מוצג באדיבות ספריית האקדמיה הלאומית למדעים של הונגריה.

(2) קטע מגניזת קהיר ובו איגרת שכתב אליהו הכהן בן שלמה מירושלים אל אפרים בן שמריה שישב בפסטאט (מצרים). האיגרת נכתבה בסביבות שנת 1055. מוצג באדיבות ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה ופרויקט פרידברג לחקר הגניזה

(3) שלום יעקב בן-חיים משה אברמויץ, ספר תולדת הטבע, חברת שניה: העוף, ז'יטומיר תרכ"ז
(1866).

חזרה הדפסה שליחה
כל הזכויות שמורות ©