בית האקדמיה ללשון העברית שוכן בקריית האוניברסיטה העברית בגבעת רם, ירושלים. מבנה זה הוא מן המבנים הראשונים שנבנו בקריית האוניברסיטה. אבן הפינה לבניין הונחה בי"ב באייר תשט"ז (23 באפריל 1956) וכעבור שלוש שנים, בי"ט באייר תשי"ט (27 במאי 1959), נחנך הבית בטקס רב-משתתפים.
נוסף על חברי האקדמיה ובראשם הנשיא פרופ' נפתלי הרץ טור-סיני, כיבדו את הטקס בהשתתפותם שר החינוך והתרבות זלמן ארן, נשיא האוניברסיטה העברית בנימין מזר, חבר הכנסת באותם הימים משה שרת, ראש עיריית ירושלים גרשון אגרון, ראש עיריית תל-אביב חיים לבנון. הבית נקרא על שם התורמים למימון בנייתו שמחה זאב ומלכה זאלצמאן.
הצעתם של האדריכלים אהרון קשטן ולאה אטיאס מחיפה למבנה האקדמיה נבחרה במקום הראשון. הם בחרו למבנה את הסגנון הבין-לאומי בהשראת האדריכל הצרפתי ממוצא שוויצרי לֶה קוֹרְבּוּזְיֶה (Le Corbusier). סגנון זה מאפיין בניינים רבים משנות ה–50 של המאה העשרים, ובכללם רבים מבנייני גל הבנייה הראשון בקריית האוניברסיטה בגבעת רם.
הנה כמה ממאפייני הסגנון הבין-לאומי כפי שהם באים לידי ביטוי בבית האקדמיה:
-
מבנה האגף הראשי של הבית הוא מלבני ישר זווית. למבנה דגש אופקי חזק, ובכלל זה חלונות אופקיים.
-
מְבוֹאַת הבית מפולשת, יש בה עמודים עגולים (pilotis), וחזיתה מעוצבת כסריג של חלונות גדולים. חלק מחלונות הבית הם חלונות רְפָפוֹת (brise-soleil).
-
כן יש לציין את חזית האורך של הבית, המצופה אבנים לבנות נסורות, ואת חזית הרוחב שלו, המצופה אבן פראית.