דלג לתוכן ראשי

על האקדמיההקריה החדשהמפעל המילוןהחלטות האקדמיהשאלות ותשובותמיליםהשתלמויותאולם קריאהקטלוג הפרסומיםהודעות
על האקדמיה
על תכניות האקדמיה
הקמת האקדמיה
מבנה ארגוני
ועדות האקדמיה
חברי האקדמיה
חברים
חברים יועצים
חברי כבוד
חברים בעבר
חברי ועד הלשון
חוג הידידים
פרס האקדמיה ללשון העברית על שם זאב בן-חיים
פרס לעובדי מחקר מצטיינים באקדמיה
בעלי תפקידים
איך מגיעים
צרו קשר
מערכות המידע 
 
מדור מערכות המידע – או כפי שנקרא בתחילת דרכו: מדור המיכון – היה חלק בלתי נפרד של מפעל המילון ההיסטורי מראשיתו. הוא הוקם בשנות השישים של המאה העשרים, ועובדיו נמנו עם עובדי מפעל המילון ההיסטורי. היה זה ניסיון חלוצי ראשון מסוגו לשימוש במערכות מידע ובמחשבים לחקר הלשון בפרט ומדעי הרוח בכלל. בראשית תקופה זו לא היו אמצעי אחסון מגנטיים ובוודאי לא כלים פיזיים לעיבוד. בתחילה נוקב החומר על כרטיסי נייר ומוין באופן מכני. הציוד שהיה אז בשימוש נקרא מכונות איי-בי-אם (IBM) קונבנציונאליות. כבר בשלב זה היה צורך בפיתוח אמצעים כדי להתמודד עם הצרכים המיוחדים של המפעל, כמו תרגום המידע הדקדוקי והטקסטואלי לסימנים טכניים שיבטאו, בין היתר, את סדר חשיבותם הבלשנית של הדברים.

בִּרבות השנים עבר המדור להקלדה על מצעים מגנטיים ולמיונים דיגיטליים, והתקדם לעיבוד במחשב ולאחסון מגנטי. עבודת המדור התרחבה לניהול המחשוב באקדמיה כולה: לא עוד פיתוח בעבור המילון ההיסטורי בלבד, אלא מחשוב עבודת המנהלה והספרייה ופיתוח מסד נתונים ותכנה  למזכירות המדעית.

 באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת התרחשה מהפכה של ממש בעבודת המדור ובעקבותיה בעבודת החוקרים במילון ההיסטורי ובמזכירות המדעית:  הוקמה רשת תקשורת פנימית, הנתונים הועברו למסדי נתונים, פותחו תכנות אחזור חדשות, והעבודה הפכה לאינטראקטיבית – מול מחשב אישי. לא היה עוד צורך בדוחות נייר ובקונקורדנציות מודפסות.

הפועל היוצא היה שלכל חוקר הייתה על שולחן עבודתו במחשב קונקורדנצייה אחת מקיפה – 'מערכת הדוס' כפי שכונתה לימים. מאגרי המילון התעדכנו באופן אוטומטי, בלי התערבות עובדי מדור המחשוב, וכל שינוי או הוספה של חומר הפכו זמינים מיד לכל החוקרים.

בשנת תשנ"ח (1998) יצא לאור תקליטור מאגרים המבוסס על מערכת 'חלונות', ובו מאגרי המילון ההיסטורי לתקופה שמן המאה השנייה לפני הספירה ועד לרבע הראשון של המאה החמישית לספירה. מהדורה שנייה של התקליטור ראתה אור בשנת תשס"א (2001), ובה הורחב המאגר ונכללו בו טקסטים עד למחצית הראשונה של המאה האחת עשרה לספירה. התקליטור העמיד לרשות הציבור מאגר נתונים של כל היצירות המעובדות במפעל המילון ההיסטורי, וכן תכנת חיפוש ייחודית שאפשרה הפקת המובאות המבוקשות על פי השורש, הערך, צורות הערך, התצורה או צירופים שהערך נתון בהם.

בפיתחה של המאה העשרים ואחת עברנו למסד נתונים יחסי (השונה מן הסדרתי). פותחה תכנה מתקדמת יותר, ובשנת תשס"ג (2003) החל השימוש בתכנת האחזור הייחודית של מפעל המילון ההיסטורי, כלומר מערכת הכוללת את כל שלבי העבודה במילון – החל בקליטת הטקסטים, רישום הערכים ועדכונים שוטפים וכלה בטיפול בכל נתוני העזר ובקובצי הלוואי: ערכים ביוונית, ביבליוגרפיה, ספר ההוראות ורמזים ואפילו גוף המילון.

עם השימוש הנפוץ במרשתת (האינטרנט) הוקם אתר מאגרים – אתר מפעל המילון ההיסטורי. משנת 2006 עומד לרשות ציבור המינויים בעולם כולו מאגר המכיל את החומרים למילון מן הספרות העתיקה. בלחיצת עכבר אפשר להגיע לכל נתון קיים: שורשים וערכים, תיבות וצורות, ספר המקורות ובו כתבי יד ודפוסים. יתרונם הבולט של המאגרים הוא שיוך כל תיבה לערך, מה שמאפשר לגולש למצוא בדיוק את מבוקשו.

יש לציין כי לכל אורך הדרך לא הופסקה עבודת החוקרים במילון ההיסטורי, ובמעבר מדור אחד של טכנולוגיה למשנהו לא אבדו נתונים.

כיום אנחנו נמצאים בעידן מערכות המידע. במפעל המילון ההיסטורי אנחנו בעיצומו של תהליך שיאחד את הספרות העתיקה עם הספרות החדשה ועם מה שביניהם. אנחנו גם מפתחים מערכת אחת שתשרת את הצרכים הפנימיים של המילון ואת העולם הרחב כאחד.  

כאמור גם את עבודת המזכירות המדעית קשה לתאר ללא מחשוב. מדור מערכות המידע פעל לכנס למאגר מונחים ממוחשב את כל המונחים שאושרו בוועד הלשון ובאקדמיה ושנתפרסמו במילונים המקצועיים.

כבר בשנת תשס"ג (1993) כונסו כל המונחים במאגר אחד ופותחה תכנת 'דוס' מיוחדת שבאמצעותה היה אפשר לעיין בהם לפי הערך, הצורה, התבנית הדקדוקית, המילון והשנה. בשנת תשס"א (2001) העמידה האקדמיה לראשונה את כל המונחים לרשות הקהל הרחב במרשתת.
מאגר זה הוא כלי עזר ראשון במעלה לוועדות המינוח המקצועיות ולכל דורש ומתעניין. עוד שוקד המדור על הכנת מערכת ניהול מידע לכל החומר שהצטבר במזכירות המדעית: החלטות האקדמיה, ישיבות המליאה, זיכרונות הדברים של הוועדות השונות, מכתבי התשובה לפניות הציבור ועוד.

בעולם המחשבים ומערכות המידע המתקדם אנחנו מצויים במרוץ מתמיד אחר השכלולים והחידושים בחמרה ובתכנה. אך דאגתנו נתונה לשמירת החומרים שכבר נאגרו ולהתאמת הטכנולוגיה ולגורם האנושי.

חזרה הדפסה שליחה
כל הזכויות שמורות ©