האקדמיה ללשון העברית

מצגת החודש

האקדמיה ללשון העברית אישרה לאחרונה את שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף. הרשימה המלאה מתפרסמת באתר מונחי האקדמיה. דגי גרם הם דגים שהשלד שלהם עשוי מעצמות (ולא מסחוס). רוב הדגים המוכרים לנו שייכים לקבוצת דגי הגרם.

זַהֲרוֹן הָדוּר

זהרון הדור

(Pterois miles)

השם ניתן לו בגלל צורת גופו ובגלל צבעיו ההדורים. (מדגי ים סוף.)

אַבְנוּן מְגֻשָּׁם

אבנון מגושם

(Synanceia varrucosa)

דג כבד ומגושם הרובץ רוב הזמן בלא תנועה. צורתו דומה לאבן, ולעתים צומחים עליו עשבי ים. (מדגי ים סוף.)

צִבְעוֹן פְרִידְמָן

צבעון פרידמן

(Pseudochromis fridmani)

דג בעל צבע סגול בוהק, נקרא על שם דוד פרידמן ז"ל, חוקר דגים, ממקימי המצפה התת-ימי באילת. (מדגי ים סוף.)

טוֹרְפָן יַרְבּוֹעִי

טורפן ירבועי

(Terapon jarbua)

השם טורפן ניתן בשל דמיון הצליל לשם הסוג בלטינית. השם ירבועי ניתן בעקבות השם המדעי jarbua, שמקורו בערבית. כנראה אינו קשור למכרסם ירבוע. (מדגי ים סוף.)

אוּפּוֹן דָּרוֹם

אופון דרום

(Upeneus davidaromi)

שם הלוואי ניתן לכבוד ד"ר דוד דרום, צלם טבע שתרם רבות לתיעוד החי והצומח של ישראל. כל תצלומי הדגים במצגת זו הם תצלומיו. (מדגי ים סוף.)

נַקַּאי אֵילָתִי

נקאי אילתי

(Labroides dimidiatus)

שם הדג מציין את אורח חייו המיוחד: הוא ניזון מטפילים חיצוניים של דגים באזור השונית, וכך הוא מנקה אותם. מצוי במפרץ אילת. (מדגי ים סוף.)

חַקְיָן נַקַּאי

חקיין נקאי

(Aspidontus dussumieri)

הדג הזה מנצל את דמיונו הרב לנקאי האילתי בצורת הגוף, בדגמי הצבע ובהתנהגות. דגים אחרים רואים בו נקאי ובאים להתנקות, והוא נוגס מבשרם ואוכל. (מדגי ים סוף.)

תִּפְאַר הַסַּהֲרוֹן

תפאר הסהרון

(Chelinus lunulatus)

דג מפואר בצבעים עזים בעל כתם צהוב בצורת סהר על מכסה הזימים. (מדגי ים סוף.)

פַּרְפָּרוֹן הָאֹדֶם

פרפרון האודם

(Chaetodon paucifasciatus )

הדג הזה וקרובי משפחתו נקראים פרפרונים בשל צבעי הגוף מרהיבי העין. בחלקו האחורי של הגוף כתם גדול בצבע אדום ומכאן שמו. (מדגי ים סוף.)

פַּרְפָּרוֹן הַחוּט

פרפרון החוט

(Chaetodon auriga)

חוט ארוך נמשך לחלק האחורי של גוף הדג מקרני סנפירי הגב, ומכאן שמו. (מדגי ים סוף.)

קֵיסָר הָדוּר

קיסר הדור

(Pomacanthus imperator)

שמו נובע מן השם המדעי בלטינית imperator ומשילוב צבעיו המפואר. (מדגי ים סוף.)

שׁוֹשַׁנּוּן יַם-סוּפִי

שושנון ים-סופי

(Amphiprion bicinctus)

דג החי בצוותאוּת (סימביוזה) עם שושנת-ים, ומכאן שמו. (מדגי ים סוף.)

קֻפְסִינוּן נָקֹד

קופסינון נקוד

(Ostracion cubicus)

גוף הדג עשוי מתבנית נוקשה בצורת קופסה מרובעת בעלת פתחים לסנפירים ולחרטום. על הגוף הצהוב יש נקודות כהות. (מדגי ים סוף.)

חַדַּפּוֹן תָּכֹל

חדפון תכול

(Gomphosus caeruleus)

לדג חרטום חד וארוך, ושמו הורכב מן המילים חַד ואַף. הצבע התכול אופייני לזכרים. (מדגי ים סוף.)

קוֹפִיצַן הַכֶּסֶף

קופיצן הכסף

(Argyropelecus hemigymnus)

החלק הקדמי של הגוף גבוה והוא הולך וצר ומשווה לדג צורת גרזן. המילה קופיץ נשאלה מן היוונית ללשון חכמים, ומשמעה סכין רחב לקיצוץ בשר. חלקו הקדמי של הדג כסוף, ואילו חלקו האחורי שקוף. (מדגי הים התיכון.)

מַלְתְּעַן הַתְּהוֹמוֹת

מלתען התהומות

(Chauliodus sloani)

חי במעמקי הים עד 1500 מטר מתחת לפני המים. מלתעות הדג גדולות, שיניו ארוכות וחדות. (מדגי הים התיכון.)

לִסְתִּית יָם-תִּיכוֹנִית

לסתית ים-תיכונית

(Sudis hyaline)

הדג חי במעמקי הים התיכון. שמו ניתן לו בשל לסתותיו הגדולות. (מדגי הים התיכון.)

דָּאוֹן אַטְלַנְטִי

דאון אטלנטי

(Cheilopogon heterurus)

הדג מסוגל לזנק מן המים ולדאות למרחק רב בעזרת סנפירי החזה והבטן הגדולים. תפוצתו בים התיכון ובאוקיינוס האטלנטי. (מדגי הים התיכון.)

דַּבַּשְׁתָּן יָם-תִּיכוֹנִי

דבשתן ים-תיכוני

(Alectis alexandrinus)

גופו גבוה וצר מאוד, על מצחו בליטה בצורת דבשת. (מדגי הים התיכון.)

סִכָּן מְשֻׁיָּשׁ

סיכן משויש

(Siganus rivulatus)

השם סיכן ניתן לו בשל הקוץ הראשון בסנפיר הגב הפונה קדימה ומזכיר בצורתו סיכה. השם סיכן גם דומה לצליל השם המדעי של הסוג, שמקורו בשם הערבי סיג'אן. (מדגי הים התיכון.)

סוּלִית עֵינוֹנִית

סולית עינונית

(Microchirus ocellatus)

דג שטוח כסוליית נעל. המילה סוליה נשאלה ללשון חכמים מן הלטינית (solea), וזה גם שמה המדעי של משפחת הדגים – soleidae, סוּלִיתִיִּים. על גופו ארבעה כתמים בצורת עיניים. (מדגי הים התיכון.)

דַּג-שֶׁמֶשׁ מְגֻבְשָׁשׁ

דג-שמש מגובשש

(Mola mola)

השם העברי ניתן לו על פי שמו בשפות רבות, כגון Sunfish באנגלית. הדג צף על פני המים לעתים קרובות, וניסו להסביר זאת כדרך לקליטת חום השמש. עורו עבה ומגובשש. (מדגי הים התיכון.)